על פי סעיף 7 לחוק מוסמך הנוטריון לבצע את הפעולות הבאות:

לאמת חתימה על מסמך;

לאשר שהחתום במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך;

לאשר נכונות העתק של מסמך;

לאשר נכונות תרגום של מסמך (ואף לדאוג לתרגומו אם הנוטריון שולט בשפת המקור);

לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;

לאשר שאדם פלוני חי;

לאשר נכונותה של רשימת מצאי;

לערוך העדה של מסמך סחיר;

לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;

להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;

לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנחתם לפני הנישואין.

לפי חוק הירושה, יכול נוטריון לאשר עשיית צוואה, ולכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לכך שופט.

חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, שעיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו. כך, למשל, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע כי בקשה לאישור עמותה לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום של החוק הזר הנוגע לעניין ותהא מאושרת על ידי נוטריון.