הליך המשפט האזרחי בישראל מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות")

ההליך נפתח לרוב עם הגשת כתב תביעה על ידי התובע (הצד הטוען ו/או הדורש מהצד השני דבר מה).

"כתב התביעה" הינו מסמך אשר מפרוטות בו עילות התביעה והסעד המבוקש.

הנתבע (הצד שמתגונן), מצד שני, מגיב ב"כתב הגנה", מסמך שבו הוא מביא את טענותיו המשפטיות, וזאת תוך זמן קצוב שנקבע בתקנות.  

התהליך שמקדמים את המפגש בבית המשפט כולל גם שלבים מקדמיים, כגון, גילוי מסמכים ושמיעת עדויות.

לעיתים בשלב זה בתי המשפט עשויים להמליץ לצדדים לפנות לדרכים חלופיות ליישוב סכסוכים, כגון גישור או בוררות, על מנת לייעל את ההליך ולחסוך בזמן והוצאות.

אך, אם לא נבחרה דרך חלופית ובית המשפט קבע מועד לצדדים, מגיעים לשלב "המשפט"

בשלב המשפטי, השופט ישמע את הראיות, העדויות והטענות של הצדדים ויקבל החלטה המבוססת על החוק והפסיקה – "פסק דין".

פסק הדין הניתן ניתן לערעור לערכאות גבוהות יותר, אם ישנה צורך, והכל באופן ובדרכים הקבועות בתקנות.