"צוואה" או "ירושה", היא פעולה משפטית באמצעותה רכושו של הנפטר (כספים, נדל"ן וכו',המכונים "עיזבון") עובר ליורשיו לאחר לכתו.

לצד המטרה החשובה של הסדרת רכוש הנפטר, ישנה מטרה עיקרית נוספת לכתיבת צוואה, שחשיבותה באה לידי ביטוי בניסוחה הנכון והמדויק של הצוואה, ניסוח המקדש רצונו העיקרי של המצווה, ומונע, במרבית המקרים, סכסוכים ארוכי שנים בין יורשיו לאחר לכתו.

חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") מתווה שתי דרכים רכושו של אדם יכול להתחלק לאחר לכתו:

הדרך האחת – ככל שאדם לא השאיר אחריו צוואה, יחולק רכושו בין יורשיו בחלוקה שנקראת "חלוקה על פי דין", בהתאם לכלל החלוקה המפורטים בפרק השני של חוק הירושה (אשתו, ילדיו, ובני משפחה במעגלים רחוקים יותר לפי הסדר שחוק הירושה מורה).

הדרך השנייה–כתיבת צוואה. על מנת שהצוואה תקבל תוקף משפטי מחייב  לאחר מות המצווה וכדי לחלק את הירושה בהתאם להוראות הצוואה, יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה וליתן לה תוקף משפטי ע"י רשם הירושות, או בית משפט.

צוואה יכולה להיעשות בארבע דרכים:

• מסמך הנושא את הכותרת "צוואה", נכתב ונחתם בכתב ידו של המצווה, כולל תאריך.
• מסמך הנושא את הכותרת "צוואה", נחתם ע"י המצווה בנוכחות עדים, או נוטריון.
• הוראות בעל פה (דברי האדם בעל פה בנוכחות עדים בסמוך ביותר ללכתו מן העולם).
• צוואה בפני רשות, תעשה ע"י המצווה באמירת דברי הצוואה בעל־פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי.

הקשיים האמיתיים שנובעים מכתיבת צוואה באופן לקוי וזול, מתגלים בדרך כלל לאחר לכת המצווה לעולמו , בעת הגשת הגשה לצו קיום צוואה.

בקשות לצו קיום צוואה מציפות את בתי המשפט גם בימים אלו; כאשר רק אז מתגלה כי הנפטר כלל לא נשאל ע"י עוה"ד את השאלות הנכונות, לא הועלו בפניו כל המצבים בהם העניינים עלולים להסתבך והצוואה נעשית ונחתמת בפגישה אחת קצרה לאחר שעוה"ד ניסח אותה בעצמו (לרוב מבלי להיכנס לדקויות רצון המוריש ולמעגל החיים שלו) ומכאן התוצאה הסופית היא הליך ארוך ומייאש, עלויות גבוהות לכל הצדדים והחמור מכל, שרצון המוריש לא מתקיים כפי שחשב בזמן החתימה על הצוואה ולאחר שזוכה לרשת מצוואתו אף שהמצווה כלל לא רצה זאת.

ככל ולא מוגשת התנגדות, ע"י מי שחושב שהוא נפגע מהצוואה וכי זכויותיו בעיזבון המוריש נפגעו, וככל שהאפוטרופוס הכללי מחליט שלא להתערב (ברוב המקרים),יינתן ע"י הרשם לענייני ירושה "צו קיום צוואה".

אך אם התנגדות לבקשה לקיום הצוואה הוגשה לרשם לענייני ירושה, במועד הקבוע בחוק, יועבר התיק לבית משפט לענייני משפחה, שם יתקיים הליך משפטי שלם בכל הקשור לתוקפה וכשירותה של הצוואה, כאשר בסופם של הדיונים (עדים וכו') יינתן פסק דין המורה על קיום הצוואה, או המורה על ביטולה.